הקיבוצים בימינו
הקיבוצים בימינו
הקיבוץ הוא צורת התיישבות ייחודית למדינת ישראל, שורשיו של הקיבוץ נעוצים בערכים סוציאליסטים של שוויון ושיתופיות כלכלית ורעיונית.
ערכים אלה עמדו למבחן מהרגע הראשון להקמתם של הקיבוצים בישראל, מבחן שהגיע לשיאו בסוף שנות ה-80 עם התרופפותה הקיצונית של המסגרת הקיבוצית.
במהלך עשור זה שיעורי עזיבתם של בני הדור הצעיר מהקיבוצים הרקיעו שחקים והאווירה הכללית בקיבוצים הפכה לקשה וכבדה כתוצאה מהמצוקה הכלכלית שחדרה לראשונה לחייו של הקיבוצניק הממוצע.
מאמצע שנות ה-90 קיבוצים רבים החלו להכיר במציאות החדשה ולבצע שינויים מרחיקי לכת באורח החיים שלהם. אחד השינויים המשמעותיים ביותר היה תהליך ההפרטה.
אומנם גם קודם לכן נעשו הפרטות מדי פעם, אבל הן עסקו בעניינים שנחשבו שוליים יחסית. בשנים הללו ההפרטה הרחיקה לעשות וחדרה גם אל תחומים "קדושים" כמו למשל תחום החינוך ותחום הבריאות.
גם המשכורות חדלו להיות שוויוניות והחלו להיקבע על פי התפקיד שממלא אותו חבר או חברת קיבוץ ועל פי חשיבותו היחסית בתוך מערך התפקידים בקיבוץ.
רוב הקיבוצים שמרו על צורת חייהם והגדרתם כקיבוץ אבל אופייה השוויוני של התנועה הקיבוצית דעך ובמקומו נשבה בקיבוצים רוח חדשה של יזמות כלכלית ועסקית.
כתוצאה מהצורך לחפש אפיקי הכנסה חדשים, קיבוצים רבים החלו לפתוח שירותים שבשנים קודמות שירתו רק את חברי הקיבוץ גם לאנשים מבחוץ. בין היתר נפתחו המכבסות, גני הילדים המוסכים בקיבוצים בתי האבות ועוד.
כל אותם מקומות מצאו את עצמם מתנהלים בשווקים תחרותיים ביותר, אך תודות לניסיון הרב שצברו בשירות חברי הקיבוץ ותודות למחירים האטרקטיביים שהם מציעים לקהל הם הצליחו לרכוש תדמית חיובית מאד וקהל לקוחות שגדל בהתמדה.
במקביל החל לצמוח החיבור בין קיבוצים לאירוח. חברי קיבוץ רבים בנו צימרים ויחידות דיור או הסבו יחידות קימות ליחידות אירוח ברמות שונות והציעו אותם לקהל הנופשים בישראל כאלטרנטיבה איכותית, שונה ושלווה לחופשה במחירים נוחים יותר.
לסיכום, ימים יגידו מה הן ההשלכות המלאות של תהליך ההפרטה שעבר על הקיבוצים. מה שבטוח כבר עכשיו הוא שהחזון הציוני שחיפש לייצר עלית משכילה, עובדת אדמה ומלאת אידיאלים שיתופיים, קרס. הקיבוצים משנים את עורם תוך שימור ערכים מסוימים ואימוץ ערכים חדשים השאובים מהחברה הקפיטליסטית שסובבת אותם.
